ב"ה
לכבוד יום היארצייט של אבי - י"ג תשרי
אספר בשבחו (תשס"ד)
א. נזהר מאוד ב"ביומו תתן שכרו".
ב. פעם בא איזה אלמנה בשם ערלעך ואמרה שזקוקה לעזר גשמי, הושיבה בחדר מכובד ואמר לה שאולי מחר יוכל לעזור לה.
למחר בהיותו בבית הספר סיפר למלמדים אודותה, קיבל מהם סכום הגון ונתן לה.
ג. בסוכות גר אצלנו מר קליין (בקומה שני') ושם הרי אי אפשר לבנות סוכה, אמר לו אבא שיכול לאכול בסוכה שלנו, לפעמים הי' אוכל עמנו ג"כ.
ד. כך הי' נוהג בשבת: נהג ללכת אתי (בעודני ילד קטן) לבית הכנסת רחוק קצת (עשרים דקות הליכה) וקודם שהלך עשה קידוש, טעם משהו (מזונות וכדומה) ובדרך הי' מתפלל תחילת שחרית בע"פ וכשהי' מגיע היו אוחזים בקריאת התורה. שם כבר גמר שחרית וגם התפלל מוסף שם.
דרך אגב שם הי' יהודי בשם ביסטריצקי (הביסטריצקי הזקן הגר בקראון הייטס הוא בנו וגם התפלל שם בהיותו ילד והי' לו שווער בשם בערגלאס.)
ה. לאבי הי' מאשין קטן (שלא עבד עם עלעקטרע, אלא עם היד, וקרא לה צוויק) לגלח זקנו, כיוון שלא רצה להשתמש ב"שייווינג קרים".
ו. כשהייתי כותב מכתבים לאבי הייתי כותב בלשון הקודש והוא כתב לי בדייטש.
במכתביו קרה לעצמו ולמשפחתי "מתי מדבר", שהי' בטוח שהיטלר ימ"ש לא יתן לו לצאת מגרמני' לעולם.
אמנם ה' עזר וניתן לו אפשרות לצאת, נתן הספרים שבבית (שלי, שלו ושל סבא) והפקידם אצל מר פראגער, ויצא לדרך.
הוא חשב שיגיע לארץ ישראל, אבל באמצע נסיעתו התחיל המלחמה והוצרך להשאר באנגלי', שם התפרנס ע"י שנתן שיעורים.
נפטר באנגלי' וקברוהו בבית הקברות הישן שהי' אַלט - מאָדיש ולא היה שם חלקת כהנים, ואי אפשר לכוהנים להגיע לשם.
