גליון לקוטי אמרים – תניא
הקדמה המהדיר: מתוך
הפירושים נראה שרשם מה שהבין דבר מתוך דבר ממה שלמד בעצמו, בלי משפיע וכיו"ב.
עוד סימוכין לזה מצאתי בסוף שער היחוד והאמונה, שניקד מילת דומם בדל"ת שרוקה
ומ"ם קמוצה, ובודאי הי' יודע את הניקוד המקובל אילו למד עם תלמיד ותיק.
ההערות עצמם – אף שלא תמיד מכוונים לפירוש החסידי המסורתית – מלאים התפעלות כמוצא
שלל רב, ונכרים הדברים שקיבל את דברי התניא כדברים שא"א להרהר אחריהם, ואילו
את תורת המוסר ראה כשכל אנושי גרידא שעלול לטעות.
